top of page
שקד בן אברהם
מתודולוגיה

שולחן העבודה שלי בשלב המחקר
בתחילת העבודה קיוויתי למצוא כעשר כתבות פייק ניוז, לנתח אותן ולמצוא את הקריטריונים לכתבת פייק ניוז.
למצוא את ההבדלים בין כתבת אמת לבין כתבת פייק ניוז, אם יש כאלו בכלל.
לבדוק מהי התועלת לעומת הנזק בהפצת פייק, וכמובן, לנסות להבין מדוע הפך הפייק ניוז ללגיטימי וברור שהוא קיים?
כשהתחלתי את שלב המחקר גיליתי כי קשה מאוד להגיע לידיעה המקורית. בחלק מהמקרים עסקתי בידיעות שפורסמו לפני שנים בודדות, לעיתים ברשתות החברתיות, לכן לא הצלחתי להגיע אליהן.
כמו כן, רוב הידיעות הינן סרטונים, הודעות וואטסאפ שהופצו אחד לשני, שמועות או ניתוח מצב שגוי של אדם שעשו "רעש" והפכו לחלק מסדר היום.
בשנים האחרונות לכתבות פייק ניוז כמעט ואין מקום בעיתונות המקוונת או הכתובה וגם לא במהדורות החדשות, אלא, רק להשלכות של הידיעות. עקב כך בחלק מהמקרים מצאתי זאת כבלתי אפשרי להגיע למקור, ולכן החלטתי לנתח את המקרה.
כלומר, אנתח את מקרה הפייק ניוז על פי כתבות שנכתבו עליו, תגובות או מקרים שקרו כתוצאה מהפצתו.
אשתמש בכלי מחקר מסוג ניתוח תוכן, זהו הכלי שבאמצעותו אוכל להסיק מסקנות ולגלות מגמה כלשהי.
אנתח כעשר "סיפורי" פייק ניוז מעשר השנים האחרונות שהגיעו לסדר היום הציבורי ולעיתים גם לסדר היום הפוליטי והתקשורתי.
בכל מקרה אשאל את השאלות הבאות:
-
מי הפיץ את הידיעה (גוף ממשלתי/ אדם פרטי/ חברה) ?
-
האם התוכן הוא רכילותי?
-
על מי/מה התוכן ( גוף ממשלתי/אדם פרטי/חברה/קבוצה מסוימת באוכלוסיה) ?
-
כמה אמיתי נראה התוכן (משהו הגיוני/ נראה שקרי) ?
-
האם ניתן לגלות לבד שזה פייק?
-
האם הידיעה עשתה "רעש" כמצופה מידיעה בסדר גודל זה/ העוסקת בתוכן שכזה? (הכוונה בשימוש בביטוי רעש היא האם זה זכה להרבה תגובות ופרסומים, כמה דברו על זה אם בכלל, והאם זה השפיע בדרך כלשהי על סדר היום)
-
היכן הופצה הידיעה (רשתות חברתיות/עיתונים/אתרי חדשות מקוונים/ בלוגים אישיים וכדומה) ?
-
השערה בלבד- מדוע הפיצו את הידיעה? (דעתי האישית בהתבסס על המקרה)
ביצוע החקר
מקרה 1: התרסקות המטוס של קובי בראיינט, ינואר 2020
קובי בראיינט כוכב הלייקרס וNBA נהרג בהתרסקות מטוסו הפרטי ביחד עם בתו בת ה13 ושבעה אנשים נוספים.
זהו היה אבל גדול בעולם הספורט. המקרה סוקר רבות בכל העולם וגם במדינת ישראל בכל אתרי החדשות המקוונים, תכניות הספורט והחדשות, עיתונים וברשתות החברתיות.
לאחר הטרגדיה הופצו המון סרטוני פייק שהוגדרו כהתרסקות המטוס.
דוגמא לאחד מהם: Kobe Bryant helicopter crash video (לקוח מיוטיוב)
הסרטון הנ"ל זכה לכמעט 2 מיליון צפיות. כמובן בסרטון זהו לא מטוסו של קובי בראיינט.
סרטוני הפייק הובילו להתייחסות אתרי חדשות בארץ ובעולם.
בין היתר, כדי להבהיר את העובדה כי זוהי ידיעת שקר. ואף בשביל להראות לצופים שאינם חדי עין או בעלי חשיבה תקשורתית ביקורתית מדוע זה פייק.
Ynet, ההתרסקות של בראיינט: מיליונים צפו בסרטונים מזויפים
חשוב לציין- הסרטונים ברובם אמיתיים לגמרי, אך אינם תואמים לתיאור. כלומר, נלקח סרטון אמיתי והודבק לכותרת אחרת- סרטוני התרסקות מטוס הפכו לסרטונים שמתעדים את התרסקות מטוסו של בראיינט כביכול.
ניתוח המקרה-
הידיעה הופצה על ידי אדם פרטי. ליתר דיוק, מספר אנשים פרטיים שהעלו מספר סרטוני שקר.
התוכן הינו נחשב לתוכן רכילותי משום שמדובר בדמות מפורסמת.
הסרטונים שהופצו (חלקם הגדול לפחות) נראו כמתאימים לפרשה בעיני אדם שאינו בקיא בפרטים, במיקום המדויק ובתנאי מזג האוויר שפקדו את אותו יום.
במחקר קצר ניתן לגלות כי אכן הסרטונים המופצים הם פייק ניוז.
אבל זה בהחלט מצריך חשיבה ביקורתית שהאדם הממוצע כביכול לא משתמש בה בדרך כלל בניתוח ידיעות.
סרטוני הפייק עשו "רעש" גדול עד כדי כך שעברו מסדר יום הציבורי לסדר יום התקשורתי וזכו לכתבות באפליקציות החדשות ובאתרי החדשות המבהירות את הנושא.
הסרטונים הופצו ברשתות החברתיות.
השערתי בלבד היא שהסרטונים הופצו במטרה לעניין את הצופים ולמשוך אותם להיכנס לחשבונות האישיים של המפיצים, וכך להשיג עוד צפיות.
מקרה 2: יירוט כיפת ברזל מעל שמי תל אביב, 2014
מדינת ישראל היא מדינה בכוננות תמידית למלחמה או מבצע מול אויביה הסובבים אותה. מספר מבצעים ומערכות מול עזה התקיימו בשנים האחרונות.
עוטף עזה רגילים לחיות עם אזעקות צבע אדום ברקע, אך כשזה מגיע לתל אביב הסיפור מקבל אופי שונה.
במבצע צוק איתן דווח בכל כלי התקשורת על יירוט מעל שמי תל אביב ואף הוצג סרטון פייק במהדורות החדשות.
גיא זהר מתייחס לפרשה בתכניתו ומציג את הפייק ניוז: "הנה היירוט"
כתבה מתוך Ynet מ2014 שמציגה את היירוט בסרטונים, תמונות וסיקור חדשותי.
ynet- כיפת ברזל מיירטת רקטה
ניתוח המקרה-
ניתן לשער כי הידיעה הגיעה אל גופי החדשות דרך אדם פרטי. אך עיקר ההפצה נעשה על ידי גופי התקשורת.
התוכן אינו רכילותי אלא אקטואלי.
הידיעה שהופצה היתה אקטואלית ומתייחסת למצב הביטחוני. מדברת על כוחות צה"ל ותפקודם במערכה.
תוכן הידיעה נראה אמת לחלוטין. רק חדי עין, ואנשים שחקרו את המקרה יבחינו כי הסרטון שהופץ אינו עדכני. כפי שחשף גיא זהר בתכניתו. אדם ממוצע, כנראה, לא יבחין בזאת לבד.
כשגילו כי הידיעה פייק כמעט וכלל לא עשו מזה עניין כמצופה.
הידיעה הופצה בכל פלטפורמה חברתית תקשורתית, אתרי חדשות, אפליקציות חדשות, מהדורות חדשות ורשתות חברתיות.
השערתי בלבד היא שהידיעה הופצה כדי להרגיע את התושבים המודאגים בזמנים קשים. ומעבר לכך, כנראה הופצה בשגגה והגופים הרלוונטים לא עשו את עבודתם כראוי ולא גילו בזמן כי זהו פייק ניוז.
מקרה 3: נתונים שקריים בדבר גיוס חרדים לצה"ל בין השנים 2011-2018
אחד מהשסעים הכי בולטים בחברה הישראלית יהודית היא גיוס חרדים לצה"ל.
גיוס לצבא במדינת ישראל הוא חובה על כל אזרח יהודי (לא רק, יש יוצאים מן הכלל כמו דרוזים וקבוצות שונות אחרות) הכשיר להתגייס.
מנגד, חרדים לא מחויבים להתגייס (יכולים להוציא פטור) מה שגורם להתרסה בשסע הדתי חילוני, תחושת כפייה ותחושת אי צדק.
מצד אחד, החילונים מרגישים אי צדק על כך שהם נדרשים לתרום למדינה ולהגן עליה פיזית כחובה. בגיוס לצבא ישנן סכנות רבות וגם הקרבת חיים.
מהצד השני, חרדים ודתיים מרגישים כפייה, חוסר הבנה והתעלמות מהצרכים שלהם כקבוצה בחברה. בשבילם הגנה על מדינת ישראל היא לימוד תורה.
עקב כך ישנן מחלוקות גדולות שהחריפו בעת הטענה כי הוגשו נתונים שקריים בדבר גיוס חרדים לצה"ל כדי להגן על תדמית צה"ל ולהשקיט את הצד החילוני היוצא כנגד פרשת הגיוס.
*חשוב לציין- לא נעשתה במקרה זה הכללה, בדת יש זרמים שונים, דעות שונות וקבוצות שונות שנכנסות תחת אותה ההגדרה חרדים או דתיים. ישנם דתיים וחרדים שכן מתגייסים ותורמים את חלקם כמו החילונים בצבא.
כמו כן, גם בצד החילוני ישנם דעות שונות וקבוצות שונות.
הנאמר הוא סיכום רעש הדברים סביב הפרשה וניסיון להביא את דעות שני הצדדים הרלוונטיים. אין כוונה לפגוע או להוציא דברים מהקשרם.
בעקבות טענות לזיוף בנתונים הרמטכ"ל מינה ועדה שתחקור זאת, מהדוח שהגישה נמצאו נתונים סותרים ומבלבלים.
גיא זהר: פייסבוק- מהצד השני עם גיא זהר נתוני גיוס החרדים הם ישראבלוף
באופן חד משמעי הנתונים לא שיקפו נכונה את המצב בשטח (בין אם זה שינוי בשיטת החישוב, בין אם נעשתה טעות ובין אם זוהי הייתה בכוונת זדון) ולכן זהו פייק ניוז.
ניתוח המקרה-
את הידיעה (הדוח השקרי) הפיץ גוף ממשלתי, צה"ל.
התוכן אינו צהוב ורכילותי אלא אקטואלי ופוליטי. הוא מתייחס לקבוצה מסוימת באוכלוסיה ולגוף ממשלתי.
לא ניתן לגלות שמדובר בנתונים שקריים, התוכן נראה אמיתי.
אך כן ניתן לראות שינוי וקפיצה בנתונים ובאחוזים משנים קודמות, מה שיכול בקריאה מבקרת ודיונית להעלות חשד. ולמרות זאת אני מניחה כי אי אפשר לגלות שזהו פייק ניוז.
הידיעה עצמה כדוח עם נתונים שקריים לא עשתה "רעש" גדול מדי בגופי התקשורת והרשתות החברתיות. בעת גילוי השקר והצגת הדוח המבקר את הנעשה כן נעשה "רעש" אך לא כמצופה בידיעה בסדר גודל שכזה עם תוכן שכזה.
הידיעה השקרית הופצה באתרים ממשלתיים שפתוחים וזמינים לציבור כחלק ממדינה דמוקרטית.
השערתי בלבד- זיוף בנתוני גיוס החרדים נעשה בכוונת זדון למען אינטרסים אישיים של גופי מדינה האחראים על הנושא.
מקרה 4: חילוץ גופתו של המרגל הישראלי אלי כהן מסוריה, אפריל 2019
אלי כהן היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה, נתפס והוצא להורג ב 1965 בכיכר העיר, דמשק. מקום קבורתו לא ידוע עד היום.
אלי נחשב לאחד המרגלים הגדולים שסייעו רבות לצה"ל ולמדינה.
סיפורו המוכר הפך לאחרונה לסדרה מוגבלת בנטפליקס שמראה את הקרבותיו למען התפקיד, פועלו, הסכנות הרבות, חיי המשפחה, איך הצליח להתברג לצמרת הצבאית והפוליטית הסורית, ואיך תפסו אותו.
גופתו מעולם לא חזרה לישראל ולמשפחתו לא ניתנה האפשרות לקבור אותו.
מדי פעם, פעם בכמה שנים, עולה ידיעה תקשורתית לגבי השבת גופתו. לעיתים ניסיונות מאומתים ולעיתים פייק ניוז. ממש כמו השמועה שהופצה לאחרונה על החזרת גופתו על ידי רוסיה.
גיא זהר מהצד השני- פייק ניוז נולד: השמועה על גופתו של אלי כהן
(הקטע הרלוונטי הוא מדקה 3:15 עד 7:35)
ציוץ בטוויטר מחשבון לא מאומת שלא ידוע מי בעליו (בדרך כלל מזוהה נגד אסד), תפס את עיניו של ישראלי מעורב פוליטית ואקטואלית, הפך לציוץ של עיתונאי שסילף את מקורותיו, ובמהרה הפך לדיווח במהדורת החדשות.
חשוב לציין שמההתחלה הציוץ המקורי לא היה מאומת אלא רק שמועה ולכן לא ברור מדוע זה הגיע למהדורת החדשות אם ידעו כי זוהי ידיעה לא מאומתת בשום צורה.
ניתוח המקרה:
הידיעה הופצה על ידי אדם פרטי ברשתות החברתיות.
תוכן הידיעה לא רכילותי צהוב אלא אקטואלי פוליטי. על אדם פרטי אך הסיפור סביבו הוא פוליטי אקטואלי ונוגע לכל המדינה.
התוכן לא נראה אמין בהתחשב בהסתייגויות ובטעויות שנעשו בציוץ שהחל את התגלגלות ידיעת הפייק, לכן, בקריאה ביקורתית ניתן לחשוב לבד שזה פייק אך צריך להפעיל שיקול דעת מושכל ולברר עוד מקורות שונים לאימות.
מנגד, אדם ממוצע לא בעל חשיבה תקשורתית יכול להאמין שזוהי ידיעת אמת.
לכן קשה לזהות לבד שמדובר בפייק ניוז.
בגלל שתוכן הידיעה חשוב לציבור כסיפור גבורתו של אלי הידיעה עשתה המון "רעש" בתקשורת כצפוי בידיעה עם תוכן שכזה.
הידיעה הופצה תחילה ברשתות החברתיות.
השערתי בלבד היא שהידיעה הופצה כדי להתריס נגד אסד ולהפחית מכוחו הצבאי והפוליטי, אך בארץ הופצה כדי להשיג כותרות ורייטינג.
מקרה 5: זינוק במספר חולי השפעת חורף 2019-2020
כל חורף אנו פוגשים את השפעת שמביאה איתה מספר נדבקים ולצערנו עקב כך גם מתים כתוצאות סיבוך המחלה.
חברות שירותי הציבור ומשרד הבריאות מציעים אופציה לציבור- להתחסן.
השנה בחורף האחרון פורסם בכלי התקשורת ומהדורות החדשות כי יש עלייה חדה וזינוק במספר חולי השפעת לעומת שנה שעברה ואפילו נאמר כי יש יותר חולים באופן משמעותי מהשנים האחרונות, משמע, השפעת השנה הרבה יותר חזקה.
'רוצו להתחסן' הפכה לסיסמת החורף האחרון.
אז זהו, שלא. בעקבות שינוי בטכניקת הספירה הוצג כי ישנם יותר חולים בצורה משמעותית.
מהצד השני עם גיא זהר: השפעת שוברת שיאים
בעקבות שינוי הספירה ללא הבהרה לציבור ובעת הצגתה והשוואתה לשנים קודמות עם טכניקת ספירה שונה זהו שקר ו"סיבון" של הציבור למען אינטרסים אישיים.
ניתוח המקרה-
את הידיעה הפיץ גוף ממשלתי, משרד הבריאות.
התוכן אינו רכילותי אלא אקטואלי ומדבר אל כלל הציבור.
לא ניתן לגלות לבד ללא עזרה חיצונית שזוהי ידיעת פייק משום שהתוכן נראה אמיתי והנתונים הגיעו ממקור אמין, משרד הבריאות.
הידיעה עצמה על מספר החולים עשתה המון "רעש" בסדר היום הציבורי והתקשורתי,
ומנגד, חשיפת הידיעה כשקרית לא העלתה דיון כמצופה בכלי התקשורת השונים.
הידיעה הופצה בכלי התקשורת.
השערתי בלבד, הידיעה הופצה כך בכוונת זדון למען אינטרסים אישיים של משרד הבריאות וחברות שירותי הבריאות, כלומר, למכור חיסונים.
פייק ניוז בעידן הקורונה, מרץ- אפריל 2020
הקורונה שיגעה את כל העולם והביאה איתה פייק ניוז. המון פייק ניוז.
מספר ידיעות שכבשו את אוזנינו ואולי קיווינו להאמין להם, ידיעות הומוריסטיות וגם כאלה שנועדו להפחיד.
החל מתימנים חסינים לקורונה, לגרגר לימון הורג את הקורונה בגרון ועוד ועוד ועוד.
חלק מידיעות הפייק ניוז המופצות הם פרי הפחד והחששות של הציבור סביב התופעה החדשה והלא מוכרת. אנשים בלי כוונת זדון מפרסמים השערות ושמועות שמהר מאוד הופכות ויראלים.
חלק אחר מידיעות הפייק ניוז מופצות בכוונת זדון בעזרת יד מכוונת, כלומר, למען אינטרסים אישיים, לקדם וליצור רווח אישי או לפגוע בגורם אחר.
נתייחס כעת לארבעה מקרים וננתח אותם-
מקרה 6: פוטין שחרר 500 אריות ברחובות כדי לאכוף את מדיניות הקורונה:
אחת הידיעות שנראות אמיתיות לגמרי אך נשמעות פייק לגמרי היא שפוטין שחרר 500 אריות ברחובות.
הידיעה שהפיצה פחד ואף בלבול רב בציבור העולם כולו זכתה להמון בדיחות רבות.
הבהרת הנושא בכתבה ממאקו : "רוסיה שחררה מעל 500 אריות ברחובות"

הידיעה, מתוך מאקו
ניתוח המקרה-
הידיעה הופצה על ידי אדם פרטי.
אינה בעלת תוכן רכילותי אלא אקטואלי, עוסקת במצב האקטואלי העולמי ומתייחסת לרוסיה.
הידיעה נראית אמיתית, התוכן מבלבל ובכל זאת ניתן לזהות (עם קצת מחשבה) שמדובר בפייק ניוז.
הידיעה זכתה לסיקור בסדר יום התקשורתי באתרי האינטרנט והפכה לויראלית.
לכן, ניתן להגיד שעשתה "רעש" בציבור הישראלי והעולמי.
תחילת הפצתה היה בטוויטר והתפשט לכל הרשתות החברתיות.
השערתי בלבד היא שהידיעה הופצה כדי להצחיק את הציבור המבוהל בזמני הקורונה הקשים.
מקרה 7: וירוס הקורונה הוא נשק כימי וביולוגי שיצרה סין ויצא משליטה:
זוהי שמועה שמעסיקה מאוד את הציבור בכל העולם, אך בכל מדינה בגרסאות שונות-
באיראן אומרים שזהו נשק ביולוגי ישראלי, בסין אומרים שאמריקה היא האחראית ובישראלי ואמריקה נשמעו בעיקר קולות האומרות כי סין יצרה נשק ביולוגי וכימי שבטעות דלף ויצא מכלל שליטה.
נתייחס לטענה כי הקורונה זהו כלי נשק ביולוגי וכימי שיצרה סין.
לחלק מהקוראים בקריאה ראשונה זה יכול להישמע שקר לחלוטין ולחלק זה ישמע הגיוני ואמין.
נכון להיום אין עובדות שאומרות בוודאות וללא כל צל של ספק שזהו פייק ניוז או שזהו פוסט אמת.
ישנן המון כתבות מנסות להסביר את שלבי ההתפתחות של הוירוס בניסיון להוכיח ולהרגיע את הציבור שזה לא וירוס שנוצר על ידי אדם בכוונה לכלי נשק.
ומנגד המון כתבות ופרסומים שמראים כי הוירוס נמצא כבר בעבר ועבר התפתחויות כימיות וביולוגיות שונות כדי להפוך לכלי נשק שיגרום למגפה ולמוות המוני.
אפילו פרסומים של דוקטורים ופרופסורים שונים משני צידי הטענות.
עם כל זאת מופיעה העובדה כי ארגון אמריקאי הגיש תביעה ייצוגית על סך 20 טריליון דולר נגד הממשלה הסינית עקב הפצת הקורונה כנשק ביולוגי.
ישראל היום: תביעה ייצוגית נגד הממשל הסיני בגלל הקורונה
לצורך ניתוח המקרה נחשיב אותו כפייק ניוז משום שזוהי לא עובדה מבוססת נכון להיום.
ניתוח המקרה-
את הידיעה לכאורה הפיץ אדם פרטי ללא כוונות זדון אלא בחיפוש אחר תשובות בעקבות תופעה חדשה ומבלבלת וכקונספירציה למצב, ורק לאחר מכן בעת השמעת קולות אלו גם מדינה וגוף ממשלתי (אמריקה) או ארגון מסויים (הארגון האמריקאי התובע את הממשלה הסינית Freedom Watch) ניצלו את הידיעה הוויראלית למען אינטרסים אישיים.
או שהידיעה התחילה מההתחלה כהפצת מידע שקרי למעון אינטרסים אישיים על ידי הממשלה האמריקאית והארגון האמריקאי Freedom Watch.
כרגע איני יכולה לתת תשובה על כך באופן וודאי וחד משמעי.
תוכן הידיעה הינו אקטואלי וניתן להגיד אפילו מתקפה פוליטית.
התוכן מופנה כנגד הממשלה הסינית.
בדבר אמיתות הדברים ישנן דעות מנוגדות לכאן ולכאן עקב פוליסמיות של חברות וקבוצות שונות בחברה הכוללות בכל העולם ובארץ בפרט.
כמו כן, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לזהות שזוהי ידיעת פייק עקב הכתבות והפרסומים המשכנעים התומכים באמת הידיעה.
סדר גודל של מידע מסוג זה במצב שכזה בו כמעט כל מדינות העולם נמצאות בסכנה עשה המון "רעש" ברשת ובעיתונות.
הידיעה פורסמה תחילת ברשתות החברתיות ו/או בבלוגים אישיים, זוהי השערה בלבד בעקבות התגלגלות המקרה, אין בידי תשובה חד משמעית מבוססת.
כאמור מטרת ההפצה משתנה בעקבות אופן ההפצה. אך כפי שניתן לראות, גם אם ההפצה לא נעשתה בכוונת זדון גוף ממשלתי וארגון אמריקאי ניצלו זאת למען אינטרסים אישיים במטרה לפגוע במי שהפכה ליריבתם הבולטת סין.
מקרה 8: דיווח על חולים ערבים
בעידן הקורונה אחד הדברים שהכי מעסיקים אותנו כציבור ואת התקשורת הוא מספר החולים וקצב ההדבקה.
בעוד שקיימת בעיה במגזר החרדי כי לא עקבו אחר ההוראות וההנחיות של משרד הבריאות (מכל מיני סיבות כאלה ואחרות) מה שהביא למספר רב של חולים בחברה הנ"ל.
ובצד השני, אצל הערבים, לא היו דיווחים של מספר רב של חולים (בודדים בלבד), כלל לא נעשו בדיקות (נכון לאותה נקודת זמן) והציבור נשמע להנחיות.
אז מדוע בכל ערוצי התקשורת, מהדורות החדשות והכתבות העיתונאיות נאמר שהסכנה היא בציבור החרדי והערבי?
בכנות, לא ממש ברור.
אולי זוהי סוג של הנחה מסוימת, אולי זה כדי לא להוציא את הדתיים כחברה הבעייתית ביותר, אולי כי פשוט לא נעשו בדיקות אך הסטטיסטיקה מהעבר או סטריאוטיפים על החברה גרמו לכולנו לחשוב שזוהי המציאות.
מהצד השני עם גיא זהר: חרדים וערבים: יין ויאנג של הקורונה
ניתוח המקרה-
אינני יכולה לשים את האצבע על המפיץ הראשוני של הידיעה אך יכולה לשער שמשרד הבריאות קבע זאת בעקבות הפרסום הנרחב והדיבור על זה כעובדה בערוצי הטלוויזיה.
התוכן לא בדיוק עונה על ההגדרה של תוכן רכילותי אלא תוכן אקטואלי ובעקיפין גם פוליטי. הוא על קבוצה מסוימת בחברה, קבוצת מיעוט.
בגלל הסיקור הרב בדרכי תקשורות שבדרך כלל מסקרים ידיעות מבוססות ממקורות אמינים, הידיעה נראית אמיתית ואי אפשר לגלות לבד שזהו פייק ניוז.
הידיעה עשתה הרבה "רעש" בסדר היום הציבורי, התקשורתי והפוליטי.
הידיעה הופצה בתוכניות החדשות, עיתונים ואתרי חדשות.
השערתי בלבד- הפיצו את הידיעה כדי כביכול לא להשאיר לבד את החברה הדתית, כלומר, להראות שלא רק הדתיים הם גורם בעייתי בהתפרצות המחלה.
מקרה 9: נתוני חולים בבני ברק
בהמשך למקרה 8, אותו סיפור של הפרזה במספרי חולי הקורונה בחברה ספציפית בארץ, אך הפעם בחברה החרדית.
ההדבקה והתפרצות מחלת הקורונה בחברה החרדית בכלל ובבני ברק בפרט היתה הנושא החם בכל כלי התקשורת בתקופת הקורונה.
אבל גם כאן, ידיעות הפייק יצאו מגדרם.
על פי מנכ"ל מכבי, רן סער, 38% מתושבי בני ברק חולים בקורונה, כלומר, מעל 70 אלף חולים. נשמע מוגזם קצת לא? בעיקר בהתחשב במצב הכללי של מדינת ישראל כולה בה מספר החולים עומד על כאלף - אלפיים חולים.
אבל כשזה בא מפי פוליטיקאי במהדורת החדשות ומפי מנכ"ל מכבי, זה כבר נשמע קצת יותר אמין ומבוסס, הרי בכל זאת, מנכ"ל מכבי.
מהצד השני עם גיא זהר: "שליש מתושבי בני ברק נדבקו בנגיף הקורונה"
ניתוח המקרה-
הידיעה הופצה על ידי מנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער, אדם פרטי המייצג גוף וארגון בריאות ארצי.
התוכן לא רכילותי אלא אקטואלי ובעקיפין גם פוליטי. הוא על קבוצה מסוימת בחברה.
בגלל מקור הידיעה התוכן אכן נראה אמיתי במיוחד בשל הסערה החברתית באותה העת סביב הקורונה בציבור החרדי, אפשר לזהות שזהו פייק ניוז בעזרת שיקול דעת אך באותה הקלות גם אפשר להאמין שזוהי אמת.
הידיעה עשתה המון "רעש" בסדר היום.
הידיעה הופצה בגופי התקשורת, בעיקר בערוצי הטלוויזיה.
השערתי בלבד- הפיצו את הידיעה הזאת כדי להפחיד את הציבור ולהעלות מודעות לסכנות, ובאותה נשימה, אפשר להגיד שפשוט היתה שגיאה בנתונים.
מקרה 10: פייק ניוז ברשתות החברתיות על מפורסמים- הריב של עומר אדם ואייל גולן, אפריל,20
וכמובן שלא נפסח על הפייק ניוז שרץ ברשתות החברתיות על דמויות ציבוריות מפורסמות. בדרך כלל דוגמנים, שחקנים, זמרים וכל מי שאנחנו אוהבים לראות על המסך (הקטן והגדול כמובן).
לעיתים הידיעות אינן מזיקות לתדמית של הסלבריטי ולעיתים הן כן.
קשה מאוד לשלוט בהפצה של הידיעות במיוחד ברשתות החברתיות שבהן היד קלה על המקלדת.
לצערנו נתקלנו בשנים האחרונות בלא מעט שמועות קשות מאוד כמו מוות בטרם עת או פציעה מתאונה שהתפשטו עד שאותו אדם נאלץ להוכיח שהוא בסדר וזוהי רק שמועה. וכמובן שיש גם ידיעות פייק "קלות" יותר שהופצו כשמועה.


עמוד האינסטגרם של ישראל בידור מבהירים פייק ניוז שרץ ברשת.
חלק מהשמועות הופצו ללא כוונת זדון, אלא דאגה אמיתית לאותה דמות ציבורית בקרב המעריצים, שמועה מתגלגלת או אי הבנה ופירוש שגוי של מסר כלשהו.
ומנגד, חלק מהשמועות הופצו בכוונה, עם ידיעה כי המידע שגוי ובכל זאת למען אינטרסים אישיים של אותו מוען הופצו, הפכו ויראלים ואף פגעו בתמידת הדמות הציבורית.
כעת נתייחס למקרה הבא- ב28.4 ערב יום העצמאות ה72 למדינת ישראל רשת 13 הפיקו מופע משותף של שני האויבים לכאורה עומר אדם ואייל גולן.
סביב שני הזמרים המצליחים במדינה, יש היגידו הכי מוצלחים ואהובים בקהל הישראלי, נוצרה תדמית של אויבים ומתחרים. להביא את שניהם למופע משותף יחד זהו הישג לא קטן יש לציין, דבר שלא נעשה לפני כן.
לטובת רקע כללי, זוהי הינה תקופת הקורונה, כל מופעי התרבות מושבתים ומבוטלים ובערוץ המתחרה שידרו כמעט כל ערב בחצות הופעה בלייב של זמר אחר בזאפה.
רק לשם הציון, ייתכן כי הפרט הבא לא בעל השפעה, וייתכן גם הפוך, לשיקולכם;
בערב יום העצמאות השיח הציבורי היה על ה"פייט" שנתנו רשת לקשת, אך בעת פרסום מדד הרייטינג של אותו ערב התוצאות אמרו כי הרייטינג הגבוה היה של קשת 12 ולא של ההופעה של עומר ואייל ברשת 13. רשת הוציאה מכתב ובו טענה כי התוצאות אינן מדויקות וכי יש לשנות את דרך מדידתן.
ועכשיו נחזור למקרה המדובר- בין שלל הסיפורים סביב אותה הופעה בלט לעין בעיקר המקרה הבא האומר כי במהלך יום הצילום התחוללה דרמה בין שני הזמרים שהחל מריב על הסולם. המקרה הינו פייק ניוז.

עמוד האינסטגרם של גיא פינס מבהיר כי מדובר בפייק ניוז
הידיעה:
דרמה ענקית התחוללה, במהלך יום הצילום המשותף, של שני ענקי הזמר המזרחי, אייל גולן ועומר אדם.
הפרטים שידועים עד כה, הודלפו ע״י כמה מקורבים ומעוררים הלם ותדמה בתעשייה.
במהלך יום הצילום, התגלע ויכוח בין שני הזמרים, ככל הנראה על גובה הסולם.
אייל דרש שהסולם יהיה גבוה, בעוד עומר פירש את זה כהתנשאות של אייל כלפיו וירד מהבמה בעצבים
הצילומים הופסקו ואייל גולן כבר הורה לנגניו לארוז את הכלים ולרדת מהבמה.
ע״פ עובדת במה שנכחה במקום, פרץ אביו של עומר אדם אל הבמה והחל לגדף את עדי לאון, הנגן של אייל גולן.
עדי לאון לא נשאר חייב, גידף את אבא של עומר ואף זרק לעברו כוס נס קפה, שבנס לא פגעה באדם האב.
עומר, שהבין שאביו נקלע לעימות על הבמה, רץ מחדר הלבשה, כשלגופו רק מכנס, החל להתפרע וניסה לזנק על עדי לאון.
למקום הוזעקה משטרה, שהפרידה בין הניצים.
אך פה לא הסתיימה הדרמה.
קברניטי הזכיינית קשת, שראו כבר איך התוכנית המרכזית שלהם, יורדת לטימיון, החלו להפעיל מכבש לחצים על שני הזמרים ואף איימו עליהם בתביעה של מיליונים.
אייל גולן, שלא אהב את ההתנהגות של עומר אדם, הטיח בזמר הצעיר ״אתה פישר קטן, עוד לא עשית כלום בתעשייה. אם לא תלמד לתת כבוד, אדאג שתהיה מנודה
עומר אדם, שהיה המום מדבריו של אייל גולן, החל למרר בבכי.
לאחר דקות ארוכות, נכנסו השניים לאחד המשרדים, יחד עם אביו של עומר ויד ימינו של אייל, דגי חנדלי ויצאו משם לאחר שעה, מחובקים ומחוייכים.
בזכיינית קשת הכחישו את המקרה.
מליאם הפקות נמסר:
״אל תעשו מזבוב פיל, עומר ואייל חברים טובים ומלאי הערכה זה לזה״
עומר ואייל סירבו להתייחס לנושא ואמרו רק
״מקווים שעם ישראל, יהנה מהופעה יפה ומושקעת״
ניתוח המקרה-
נכון להיום אין מידע על ההפצה הראשונית של הידיעה.
ניתן לשער כי אדם פרטי הפיץ זאת או כי חברה מסחרית בעלת אינטרסים אישיים הפיצה זאת.
התוכן הוא "צהוב", רכילותי. על דמויות ציבוריות מפורסמות.
בעקבות חרושת השמועות סביב השניים ניתן להאמין שזוהי ידיעת אמת ואי אפשר לזהות לבד שזהו פייק ניוז, במיוחדת בעקבות הדיוק בפרטי המקרה.
הידיעה אכן עשתה "רעש" בסדר יום הציבורי ברשתות החברתיות, שם גם הופצה.
השערתי בלבד- הפיצו את הידיעה כדי להשיג דיבור סביב הנושא ולהעלות את הרייטינג, או מנגד, כדי לראות ששלום מערכת היחסים ביניהם אינה טובה כפי שהציגו ברשת 13.
סיכום שלב החקר בטבלה שמאגדת את הנקודות החשובות והמדידות:
ממצאי החקר
מהמחקר הנ"ל אנו רואים כי עיקר מפיצי השמועות הם גופים מדיניים ואנשים פרטיים. להפתעתי הרבה. אני ציפיתי שעיקר הפייק ניוז בהתחשב בעובדה שזה תוכן שקרי יגיע רק מאנשים פרטיים ולא מגופים ממשלתיים.
הרוב המוחלט של סוג התוכן המופץ הוא אקטואלי והוא על אנשים פרטיים (כולל גם דמויות ציבוריות) ועל קבוצות מסוימות בתוך החברה.
התוכן כמעט תמיד נראה אמיתי וקשה עד בלתי אפשרי לזהות לבד שהידיעה היא פייק ניוז.
בדרך כלל הידיעות מופצות ברשתות החברתיות ולהפתעתי הרבה בגופי התקשורת (ערוצי טלוויזיה, עיתונים, אתרי חדשות ומהדורות חדשות).
ומה למדנו מזה? שגם דברים שאומרים וקובעים כעובדה בחדשות הם לא תמיד נכונים. מפתיע ואפילו מפחיד.
לא רק אנשים פרטיים או חברות מסחריות מפיצות פייק ניוז, כן כן גם הממשלה שלנו וממשלות אחרות. למה? האם זה מוריד מאמינות הציבור בהן?
פוסט ללא מקור מבוסס יכול לעשות חתיכת סערה בסדר היום הציבורי, התקשורתי והפוליטי.
והכי מטריד- פייק ניוז לא נראה כמו פייק ניוז, לי הוא מזכיר את "הביצה שהתחפשה".
כן, ידיעות שנראות נכונות לגמרי, גם כאלה המבוססות על דברי אנשי מקצוע אמינים והממשלה, לא תמיד נכונות.
ועכשיו נתרכז בדילמה שלנו, למה להפיץ פייק ניוז?
מתוצאות המחקר אפשר להגיד כי יש כאלה שמפיצים פייק ניוז בשביל לצחוק על המצב הקיים, לעודד את הציבור ולהפוך מצבים קשים למצחיקים יותר.
ויש כאלה שמפיצים פייק ניוז מכוונות זדון, כדי לפגוע באותו אדם או גוף ולקדם אינטרסים אישיים.
ויש גם את אלה שמפיצים בשגגה, בלי כוונה רעה, פשוט לא מאמתים את המידע (יש מעט כאלה).
הרוב באמת, לצערי, מפיצים למען מטרות אישיות שונות.
האם זה משתלם? כן. לצערנו.
קשה להגיע למפיץ הראשוני (בתוך אדם פרטי עם משאבים מוגבלים, לא כמדינה או גוף גדול), וגם אם נגיע למפיץ הראשוני, אולי זה יסתכם בתביעה.
לפעמים הרווח גדול יותר מהעונש כביכול.
כמה זה קל להפיץ פייק ניוז? קל מאוד, קל מידי.
פוסט שיהיה קצת מעניין יהפוך לויראלי ויוכל לשנות משמעותית את דעת הציבור על נושא מסוים, סוגיה, אדם, או גוף.
איך נשמרים מפני פייק ניוז? זאת כבר שאלה קשה.
רוב הזמן קשה לזהות לבד שמדובר בפייק, אבל, ממליצה לכל אחד מאיתנו לקרוא פעמיים ואפילו שלוש את התוכן (בכל פלטפורמה, מהרשתות החברתיות ועד למהדורות החדשות), לנסות להצליב עם כמה מקורות, והכי חשוב, לא ל"בלוע" כל מה שאומרים לנו בצורה עיוורת, לחשוב קודם.
לקחת כל דבר בידיעה שיכול מאוד להיות שזה פייק.
ובקיצור, חבל שאין לנו בתוך הראש התראת אזהרה: פייק ניוז!
**המידע והמסקנות אינן נכונות תמיד ואינן משקפות מגמה הכוללת את כל מקרי הפייק ניוז.
נלקח מדגם מייצג בלבד ואינו חל תמיד, אינו חד משמעי ואינו נכון תמיד.
המסקנות והנאמר בחלק זה הם רק ממצאים מהמחקר הנ"ל ותקפים אך ורק לגביו.
bottom of page