"קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר" פרנץ קפקא.

יעל ברהמס (2019) במאמרה פילוסופיה של פוסט אמת בחרה לצטט משפט זה. הרגשתי שאי אפשר להגיד זאת טוב יותר, זוהי צריכה להיות הפתיחה כאשר מדברים על פייק ניוז.

לפני שנדבר על הפייק ניוז, נסתכל על ההפך ממנו, פוסט אמת.

'פוסט אמת' נבחרה להיות מילת השנה לשנת 2016 של מילון אוקספורד, פירושה על פיו הוא "מושג המצביע על נסיבות שבהן העובדות האובייקטיביות משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית". כלומר, המושג מאפיין תרבות שבה עובדות, אמת למעשה, פחות משפיעות על השיח הציבורי מאשר אמונות ורגשות. ישנן ארבע תיאוריות על פירוש האמת-

תיאוריית ההתאמה טוענת כי אמת היא אמיתית רק כאשר היא תואמת לעובדות הנכונות בשטח.

תיאוריית העקביות טוענת כי אמת היא אמיתית רק כאשר היא חלק מעוד שלל טענות עקביות התומכות בגדול באותו דבר ומתאימות אחת לשניה.

התיאוריה הפרגמטיסטית טוענת כי אמת היא אמיתית רק כאשר  היא מביאה עימה ערך ותועלת.

והתיאוריה הפלורליסטית טוענת שהאמת היא אמיתית רק כאשר אפשר לפרש אותה בכמה מובנים. כלומר, כל  אדם בכל קבוצה כלשהי אליה הוא משתייך יכול לפרש אותה בהתאם אליו, לאמונות שלו, לדעות שלו וכולי.

ארבעה סוגים של אמת. וכל אחד אומר אחרת. מושג אחד שנראה לכולם ברור ומובן מאליו ולפעמים גם נחשב לערך עליון, למעשה הוא בעל המון תפישות. 

איך זה משפיע על חיינו ומה זה בעצם אומר?

בגדול, זה מראה על ירידת הערך של האמת האובייקטיבית. היום כל אחד יכול ליצור לעצמו אמת שלו, שמתאימה לו ותומכת באמונות שלו ובדעות שלו. גם אם היא לא מדויקת. וזה לא אומר שהוא שקרן, שקרן מקבל את ההבחנה בין השקר לאמת. הוא, ש"סידר" לעצמו את האמת שלו אינו מכיר בהבחנה בין אמת לשקר ואף דוחה אותה.

החידוש במושג פוסט אמת שנתבע בחיינו בשנים האחרונות יחד עם הפייק ניוז הוא לא הכחשת קיומה של האמת והעובדות אלא שינוי וסידור העובדות, מיסגור סובייקטיבי (מאוד אפילו יש לומר) על פי עמדה אישית ונקודת מבט.

חשיבות האמת היא לא לפי התוכן, אלא לפי כמה שהיא מאששת את העמדה האישית ונקודת המבט. הסכנה הבולטת מכאן היא אובדן כוח האמת. 

כמה כוח יש לאמת? כמה היא חשובה לנו? כמה היא נחוצה לנו? ואיך אפשר בכלל לדעת מהי האמת?

איפה התחילה הבעיה- הבעיה בשנים האחרונות היא הטכנולוגיה שמשבשת את המידע, התרופפות האמון במוסדות וב' עובדות ומספרי אמת' וערעור מעמדה של האמת העובדתית.

על פי פילוסופים, מסתבר שהיכולת לייצר סיפורים, בדיות ולהאמין בהם כמו מיתוסים, דתות ואידיאולוגיות, מה שמאפשר שיתופי פעולה וחיברות בין זרים תמיד גבר על כוחה של האמת. העדפה היא להשקיע יותר זמן ומאמץ לשלוט בעולם מאשר ניסיון להבין אותו באמת על פי עובדות.

והטכנולוגיה רק נתנה לזה תנופה, באמצעותה מאתרים כל אדם, מה הוא אוהב, מה דעותיו, במה הוא מאמין וחושפים אותו לסיפורים שהוא יקבל ויתכתבו עם דעותיו.

אחרי שדיברנו על האמת, נעבור כעת לשקר, ל'פייק'.

"פייק ניוז או חדשות כזב (באנגלית: Fake news; בעברית ביחיד נאמר יְדִיעַת כָּזָב), הידועות גם בכינוי ברווז עיתונאי, הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט באופן דומה לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. בחדשות כזב הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה, לשם הטעיית הקורא, או על ידי תיעדוף חדשותי שמציג חדשות סלקטיביות וחוטא לחשיבות הציבורית האמיתית של הידיעות." 

מתוך אתר מורפיקס .

המושג פייק ניוז מתייחס לידיעות המופצות באמצעי התקשורת. ישנה נטיה כזו לחשוב שפייק ניוז היא תופעה חדשה שבאה עם התקדמות הטכנולוגיה. 

זה לא נכון, פייק ניוז איתנו מאז ומתמיד, פייק ניוז זה ידיעות שקריות שנראות כמו ידיעות אמת. אם נתייחס לעבר, פייק ניוז זה סיפורים לא מאומתים, עלילות, בדיות ומיתוסים למיניהם שהיו מקובלים באוכלוסיות שונות עליהם התבססו אידיאולוגיות מסוימות שקיימות גם היום. 

כיום פייק ניוז מזוהה בעיקר עם פוליטיקה, בשיח הפוליטי הוא משמש לתקיפת האמינות של אמצעי התקשורת ושל הפוליטיקאים, אך, הוא נקלט גם בשיח האקדמי כציון הקלות שבה אפשר להפיץ בהיקף נרחב מאוד שקרים, עיוותי מידע, טעויות וכדומה.

המושג 'פייק ניוז' בדומה למושג 'אמת', הביא לחיינו ארבע בעיות מרכזיות שאת חלקם פגשנו כשעסקנו במושג 'אמת': 

1. הקושי ההולך וגובר לברר את העובדות כפי שהן, להבחין בין אמת לשקר. זאת בגלל התפוצצות המידע בעיקר ברשתות החברתיות.

2. הערעור על הצורך בבירור המציאות. כלומר, מה שפורסם כנראה נכון ואין צורך להתעכב על אימות הידיעה.

3. הדיון על מה יכול להיות מקור הסמכות לאמת ומהם התנאים המאפשרים להבחין בין אמת לשקר.

4. מתקפות מאורגנות רבות עוצמה של גורמים בעלי עניין על המוסדות האמורים לסייע בבירורה של האמת, וירידה באמון הציבור ומקבלי ההחלטות במוסדות אלו.

 על פי מאמרם של איתי ברון ומיכל רויטמן (2019) ביטחון לאומי בעידן של פייק ניוז ופוסט אמת "המושגים 'פוסט־אמת' ו'פייק ניוז' אכן מצביעים על תופעות חדשות המתאפיינות בקושי אמיתי הולך וגובר לברר את המציאות, להבין אותה ולקבל על בסיסה החלטות נכונות… קושי זה לא נובע מגורם אחד אלא מצירוף בעייתי של גורמים ושל נסיבות המאפיינים את התקופה הנוכחית ומוצאים את דרכם ללב תהליכי קבלת ההחלטות: החרפת המאבקים הפוליטיים והרדיקליזציה של השיח הפוליטי; התפתחויות טכנולוגיות שמשבשות את המערך שעליו נשענו מנגנוני בירור המציאות; התפתחויות חברתיות, תרבותיות וכלכליות שהובילו לערעור האמון במוסדות שהיו מופקדים בעבר על בירור המציאות; כניסתם של רעיונות מערערים התומכים בריבוי אמיתות לשיח הפוליטי, הביטחוני והציבורי; עלייתם של מנהיגים פופוליסטים; שינויים בסדר העולמי ובסדר האזורי, שהגבירו את אי־הוודאות ואת אי־היציבות; ומאמצי השפעה מכוונים, העושים שימוש בכלים חדשים."

כעת נתייחס לפן הטכנולוגי בתופעת הפייק ניוז, הרשתות החברתיות מאפשרות לכל אחד ליצור קונספירציה או לספר שקרים כאמת, משם הפוסטים הופכים ויראלים ומגיעים כמעט לכל העולם. גם כאשר ישנם הוכחות לכך שהתוכן הוא שקרי לחלוטין, אי אפשר להעלים את הידיעות, מי שהידיעה עלתה בקנה אחד עם אמונתו ודעותיו ימשיך לדבוק בה ולהתייחס אליה כאל אמת, לא ישכח אותה ויעבור הלאה.

אנשים כבני אנוש מחפשים שיאשרו להם שהם צודקים, זה בטבע שלנו, לכן אנחנו מקבלים את מה שמתאים לנו מהרשתות החברתיות בלי לחשוב על כך.

אחת מהבעיות שלנו על פי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר (2020) במאמרה האמת על פייק ניוז היא "ההיקף הרחב מאד של השימוש שלנו ברשתות החברתיות כמקור למידע פוליטי. פייק ניוז, כך מלמד המחקר, מופצות ברשתות החברתיות מהר יותר ועמוק יותר מחדשות אמיתיות. אילו היה מדובר בכלי תקשורת ששיעור השימוש בו זניח, אפשר היה לסיים כאן. אבל בסקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש אוגוסט 2019 שאלנו את המשתתפים (מדגם מייצג של אזרחי ישראל יהודים וערבים, מכל השכבות הסוציו-דמוגרפיות, מהימין, השמאל והמרכז הפוליטי) מהיכן הם מקבלים את רוב המידע שלהם בנושאים פוליטיים. התברר לנו כי אתרי החדשות באינטרנט הם המקום הראשון בישראל לצריכת חדשות, והטלוויזיה – במקום השני… 76% מהציבור בישראל צורכים תכנים חדשותיים ברשתות החברתיות לפחות פעם אחת ביום."

בהמשך היא גם מוכיחה בהסתמך על סקרים ומחקרים שלמרות שאנחנו יודעים שיש יותר פייק ניוז ברשתות החברתיות, אנחנו ממשיכים לצרוך משם את עיקר החדשות וסומכים על עצמנו שנדע לזהות שקרים. מה שגם התברר כלא נכון.

מלבד העובדה שאנחנו מקבלים ידיעות מעוותות, שאינן מייצגות את המציאות, הפייק ניוז גורמת לקיטוב חברתי ומשפיעה על הכלכלה שלנו, ושל כל העולם.

אני לא אומרת זאת כעובדה, אלא יותר כמסקנה אישית שלי- אנחנו לא נותנים מספיק קרדיט לפייק ניוז. 

היא תופעה מסוכנת ומטרידה שמשנה את העולם בלי שנבחין בכך.

ויש את מי שיודע להשתמש בה לטובתו ובעצם, אפשר להגיד, לשחק לנו בראש, לגרום לנו להאמין, לחשוב ולהגיד את מה שהוא רוצה.

הטכנולוגיה הביאה חדשנות ויצרה עידן בו כמעט הכל אפשרי. היא נוגעת בנו בכל דרך אפשרית גם כשאנחנו לא מתייחסים לזה כך, שיפרה, נתנה תקווה, עשתה את הבלתי אפשרי וממשיכה לעשות זאת. 

אך, כשכוח כזה גדול נופל לידיים הלא נכונות זאת כבר סכנה. 

ופייק ניוז, הוא אחד מאלה.